פרלמן ואח' נ' חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תובענה להצהיר כי מגרשים 109 ו-110 בתוכנית המפורטת המאושרת ת.ב.ע. 208/1 לישוב גני מודיעין שבמסגרת מרחב התכנון המקומי של עירית מודיעין עילית שתחולתה על חטיבת קרקע המצויה במסגרת החלקות הרשומות כחלוקות 13 ו-35 בגוש פיסקלי 5 מאדמות הכפר נעלין וחלקה 74 בגוש 2 של אדמות הכפר אל- מידיה שבאזור יהודה ושומרון היו שייכים למבקש 1 עד ליום 9.10.11, מועד בו מכר את מגרש 109 למבקשים 2-3 ומגרש 110 נמכר למבקשת 4, וממועד זה המבקשים 2-4 הינם הזכאים להירשם בפנקסי המקרקעין כבעלי זכויות החכירה במגרשים האמורים. כן מבוקש ליתן צו האוסר על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה או פעולה במגרשים 109 ו-110 מלבד רישומם ע"ש המבקש 1 והעברתם ע"י מבקשים 2-4 בהתאמה.

לטענת המבקשים, ביום 1.1.82 רכש המבקש 1 מאת המשיבות 1-2 שני מגרשים בשטח 600 מ"ר נטו כל אחד (נספחים ח' (1) ו-ח'(2) לתובענה), כשבהגרלה מאוחרת יותר נקבע שהמבקש 1 זכאי להיות הבעלים של מגרשים 109 ו-110 הממוקמים בגבעה המערבית שבישוב גני מודיעין (נספח ט' (1) ו- ט' (2)).

עוד טענו המבקשים, כי בתחילת 1985, בעקבות סכסוכים שנתגלו בין רוכשי המגרשים בישוב גני מודיעין לבין המשיבות 1-2 בכל הנוגע לניהול וביצוע עבודות הפיתוח ואובדן אמון במשיבות 1-2, הגישו הרוכשים באמצעות עו"ד דב פישלר לביהמ"ש המחוזי בת"א תובענה למינוי כונס נכסים מטעמם לביצוע עבודות הפיתוח של קרקעות הישוב בגני מודיעין.

לטענתם, במסגרת ההליך הושג הסכם פשרה עם המשיבה 1 שקיבל תוקף של פסק דין. לפי סעיף 6 (ה) להסכם הפשרה, מונה עו"ד דב פישלר ככונס נכסים ומנהל מיוחד לגבעה המערבית, כשעפ"י סעיף 6 (ו) להסכם הפשרה הסמכויות של כנ"ר/מנהל מיוחד הנם בין היתר לתפוס את המקרקעין, להמשיך את עבודות הפיתוח של המקרקעין, לגבות מרוכשי המגרשים את הסכומים הנדרשים לצורך ביצוע עבודות הפיתוח ולגבות את הסכומים שלא שולמו ע"י הרוכשים למשיבה 1 בגין עבודות הפיתוח, כך שכל המשתכנים ישלמו סכום זהה עבור פיתוח זהה וכן לתבוע מרוכשי המגרשים שלא שילמו ו/או ישלמו את חלקם בגין עבודות הפיתוח בתביעה כספית לתשלום הסכום המגיע מהם ו/או לבקש מביהמ"ש כל סעד אחר, כולל מכירת המגרשים לצורך מימון הפיתוח. בשנת 2000 צורף משיב 3 ככונס נכסים נוסף לקרקעות "הגבעה המערבית" ולפני שלוש שנים לערך פרש עו"ד פישלר מהתפקיד ומאז משמש המשיב 3 לבדו ככונס נכסים.

הוסיפו המבקשים וטענו, כי בשנת 2005 שילם המבקש 1 תשלומי פיתוח, ארנונה ויתרת חוב ע"ח התמורה בגין מגרשים 109 ו-110, וזאת לאחר שקיבל מכתב דרישה מבא כוח המשיבות 1-2 ובמועד מאוחר יותר שילם המבקש 1 סכום נוסף בסך של 67,000 ₪. אשר לחתימת.

עוד טענו המבקשים, כי החלטת כב' השופט זפט (בש"א 19347/05), לפיה כל עוד לא הסתיימו הליכי אישור התוכנית החדשה, המשיבה לא תפנה למינהל מקרקעי ישראל רוכשים לחתימה על חוזי חכירה אינה רלבנטית עוד, מאחר וכונס הנכסים חזר בו מן הכוונה להכין ולהחיל ת.ב.ע. חדשה על שטח המובלעת בגבעה המערבית. בעקבות הודעת כונס הנכסים ניתנו שורה של פסקי דין המחייבים את משיב 4 לחתום על חוזי חכירה עם רוכשי מגרשים במובלעת ללא צורך בהפניית משיבות 1-2 וללא צורך בהסכמת הכונס.

המשיב 3 התנגד לבקשה. לטענתו, שעה שהמבקש 1 שילם דמי פיתוח למי שלא היה זכאי לקבלם על פי ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ומבלי לקבל הסכמה לכך מהמשיב 3 אין להכיר בתשלומים אלו. ודוק. לטענתו, על פי הסכם שקיבל תוקף של פסק דין, כל הזכויות שהיו למשיבות 1 ו-2 כלפי רוכשי המגרשים ובכלל האמור הזכות למנוע את רישומם בספרי המשיב 4, עברו למשיב 3. כמו כן, על פי ההסכם החל משנת 1986 היחיד שמוסמך לקבל דמי פיתוח בגין המגרשים הוא המשיב 3. לפיכך, המבקש 1 איננו זכאי לקבל את המגרשים לחזקתו והוא איננו זכאי לכך שהם ירשמו על שמו, טרם שהוא ישלם את מלוא דמי הפיתוח שיחולו עליהם למשיב 3.

בסיכומי תשובת המבקשים לתגובת המשיב 3, טענו המבקשים כי מאז הסדר הפשרה, לא נעשו על ידי המשיב 3 או קודמו כל עבודות פיתוח במגרשי המובלעת ומשיב 3 לא הציג ראיה כלשהיא לקיום תכוניות לביצוע עבודות פיתוח. לטענתם, המשיב 3 או קודמו מעולם לא מימשו את הסמכויות שניתנו להלן שעיקרן לתפוס את המקרקעין, להמשיך את עבודות הפיתוח ולגבות מרוכשי המגרשים את הכספים הנדרשים לבצוע עבודות הפיתוח.

לאחר עיון במכלול החומר שלפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה וליתן בזאת את הסעד ההצהרתי המבוקש והוא פסק הדין המצהיר כי המבקש 1 היה זכאי לבעלות על זכויות החכירה במגרשים 109 ו-110 עד ליום 9.10.11 והחל מתאריך זה מבקשים 2-3 זכאים לבעלות על זכויות החכירה במגרש 109 ומבקשת 4 זכאית לזכויות החכירה במגרש 110 בתב"ע 208/1 בישוב גני מודיעין שבמרחב תכנון מקומי של עירית מודיעין עילית.

יצוין, כי תיק זה הוא אחד מיני רבים, העוסקים באותה סוגיה. בכל אותם תיקים המשיבים אותם משיבים, ואילו המבקשים שונים (ראה: ה"פ 9004/10 (מחוזי ירושלים) אברהם שכטר נ' חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ ואח' (פורסם בנבו); 9005/10 (מחוזי ירושלים) חיים כהן ואח' נ' חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ ואח' (פורסם בנבו); ה"פ 14924-04-10 (מחוזי ירושלים) אריה אשר נ' חברה לפיתוח שכונות מגורים ביו"ש בע"מ ואח') (פורסם בנבו). גם שם התקבלו תביעות המבקשים וניתנו פסקי דין ברוח דומה.

אוסיף ואומר, כי לא מצאתי בנסיבות המקרה לקבל את עמדת המשיב 3, לפיה יש להתנות את חתימת חוזה החכירה עם המבקש בתשלום דמי הפיתוח. יודגש, כי אין בפסק דין זה כדי לגרוע מזכותו של משיב 3 לתבוע דמי פיתוח, ככל שהוא זכאי לכך, בהתאם להסכם שנחתם בין המבקש לבין המשיבות 1-2, וזאת מבלי לגרוע מטענות המבקש כנגד הטלת חיוב זה.

בנסיבות העניין לא ראיתי מקום לחייב מי מהמשיבים בהוצאות.

ניתן היום, י"ב אב תשע"ב, 31 יולי 2012, בהעדר הצדדים.